אני מאמין שהרוב המוחלט של האוהדים של עירוני מכירים אותי , אם לא אישית אז לפחות מהיציע בפרצוף.
למי שלא יודע אני עזבתי את העיר לפני 15 שנה , בהתחלה לתל אביב וב 3 שנים האחרונות גר בנתניה.
לא עובר יום שלא שואלים אותי "מה אתה קשור לעירוני אשדוד?" "אתה נוסע עד לשם בשביל ליגה ב'?" "משעמם לך בחיים לך תעודד את מכבי תל אביב או נתניה זה ליד הבית".
עכשיו לך תסביר להם מזה אהבת ילדות ,
לך תסביר להם איך בגיל 9 רפי אספורמס נכנס אלייך הביתה באמצע היום הולדת עם יואל סוייסה, לוי חיון ואמיל ולב.
איך היית שומע כבר ממרכז א' בדרך לי"א את הקהל שר "נה נה נה עירונייה",
איך עברת עליות וירידות מהליגה הלאומית
ולך תסביר להם איך לקחו לך את האהבה הזאת
גזלו אותה ואתה עוד ניסית לתת צ'אנס למוטציה שהם יצרו אבל אחרי 17 שנה הבנת שחאלס מספיק! אתה רוצה את הצבעים, הטוהר, ההנהלה והערכים של הקבוצה שאתה כל כך מתגעגע אלייה.
אז אני יושב ואני מסביר , כי כל אחד שאני יכול לחשוף אותו לאמת שלנו לדרך שלנו ולאהבה שלנו והוא מבין זה עוד נצחון קטן פצפון בדרך לנצחון הגדול והוא זה שכעבור 3 שנות הקמה, אנחנו קבוצה לגיטימית לכל דבר עם בסיס של נוער, קהל תומך ועמותה חזקה!
קבוצה לגיטימית עם מטרות אמיתיות
שיש לה עוד 4 רגעים לתת את הכול ,
4 משחקים שאנחנו צריכים להתפוצץ
ביציע ובמגרש
עם הרגליים הידיים והגרון!
זה הזמן
זה הרגע שלנו
זה הרגע של השחקנים!
זה הרגע שאנחנו נמדדים!
אני מאמין!
אני אהיה לבוש צהוב כחול
ואנחנו צריכים כל אחת ואחד מכם אתנו גם!